ויטה קוסטיוק
צלמת אמנות, דיוקן ומשפחה
פרויקט צילום: "סיפורים מהחיים מ kVitochkafoto"
כל ילד הוא נס. זהו יצור קסום שהגיע לעולמנו כתוצאה מאהבתם של שני אנשים. כל ילד נשזר מחיבה, טוב לב וטיפול בכל משפחתו. לא בכדי ילדים אוהבים אגדות, כי כל ילד הוא גיבור אגדה עבור משפחתו.י
בואו ניתן לו את האגדה שלו.י
פרויקט צילום:
"סיפורים מהחיים מ kVitochkafoto"
זה :י
- זמן צילום 1-2 שעות
- 20תמונות עם ריטוש
- עד 200 תמונות בתיקון צבעים
- סיוע בבחירת תמונה ומיקום
- השכרת תמונות מאוסף kVitochkafotoDress (אופציונלי)
- ספר עם אגדה 20 * 30 שלושה עותקים
- תוצאה מוגמרת באמצעות שיתוף קבצים + בכונן USB
- 10 תמונות מודפסות בפורמט 10/15
- סרטון עם אגדה עד 4 דקות
- זמן אספקה: 4-6 שבועות
- סודיות (איסור פרסום תמונות) + 20% לעלות
- בהעדר סודיות, חתימה על שחרור דגמים היא חובה
סיפור הנסיכה אורורה והשמש
בעיר העתיקה אשקלון, שעמדה מאות שנים רבות על שפת הים התיכון, היה מבצר עתיק. באחד ממגדלי המבצר התגוררה נסיכה קטנה אורורה עם אמה אוליה.י
אורורה הייתה ילדה בעלת יופי יוצא דופן. עיניה הכחולות-שמיים הקרינו חסד ואהבה. וגווני שיער בלונדיניים ארוכים שיקפו את כל גווני הזהב.י
הילדה הייתה חביבה ועליזה, היא אהבה ללכת ליד הים ולרוץ במירוץ עם הרוח.י
פעם אחת, בעיניה היפות של אמה, הבחינה אורורה בעצב. אמא שתקה לעתים קרובות, לפעמים מחתה בסתר את דמעותיה, וחיוכה נעלם לחלוטין מפניה. ויחד עם החיוך של אמי השמש נעלמה לגמרי בשמיים. נהיה קר ועונן.
בהתחלה גם הנסיכה הקטנה הייתה עצובה, אבל אז היא הבינה שאם היא תמצא את השמש, אז החיוך של אמה יחזור.
הילדה לקחה את אמה ביד, ויחד הם הלכו לחפש את השמש.י
הם צעדו זמן רב לאורך חוף הים. אורורה הביטה מתחת לכל שיח, מתחת לכל חלוק נחל, ופתאום השמש הייתה שם. אבל הוא לא נמצא בשום מקום.י
עד מהרה הם התעייפו והתיישבו על החוף. אורורה כלל לא ידעה היכן לחפש את השמש. הילדה הביטה באמה, והיא הרגישה עצובה מאוד שהיא לא יכולה לעזור לה.י
הנסיכה ניגשה לאמה, חיבקה אותה בחוזקה ואמרה:י
אמא, את הכי טובה, הכי יפה, ואני אוהבת אותך מאוד! "י
ופתאום פניה של אמי הפכו שונות לחלוטין. חיוך המיוחל בוהק עליו, שאורורה לא ראתה כל כך הרבה זמן וכל כך אהבה, ועיניה של אמה התמלאו באושר ושמחה.י
ורגע זה השמש הופיעה באופק הים בקרני השחר הוורודות. י
אורורה צעקה:י
אמא אוליה, מצאת את השמש！י
אז הנסיכה הקטנה אורורה חשפה את הסוד הנצחי: לא השמש היא שמעלה את החיוך של אמא , אלא חיוכה של אמא שמכניס את השמש לחייה של אורורה.י
מחבר: ויטה קוסטיוק
עורכת: נדז'דה גריציוק
קרא: קסניה לונובה
צלמת: ויטה קוסטיוק
חלק מפרויקט הצילום: סיפורים מהחיים מ- kVitochkafoto
שמש כתומה או הרפתקאותיהם של ארסן וארלן
במדינת ישראל החמה, על שפת הים התיכון, נמצאת העיר הגדולה העתיקה ראשון לציון.
משפחה נהדרת גרה בעיר הזאת: אבא ארטיום, אמא מאשה ובניהם השובבים ארלן (בכיר) וארסני (זוטר). אבא עובד מהבוקר עד הלילה בעבודה, ואמא מקדישה את כל זמנה לגידול ילדיה הנפלאים.י
רחובות ראשון לציון כמעט תמיד חמים ושטופי שמש. ארלן וארסני משתוללים ברחוב, רצים, קופצים וצוחקים בקול רם, לשמחת אמם.י
איכשהו התחיל להיות קר יותר בחוץ, השמש הפכה פחות ופחות, הרוח התקררה, ירד גשם בתדירות גבוהה יותר ויותר. הימים התקצרו והלילות התארכו. ברחובות היו פחות ופחות אנשים.י
- הגיע החורף, - אמרה אמא מאשה לבניה הקטנים.י
עכשיו, במשך כמה חודשים, בגלל הגשמים והרוח הצפונית הקרה, נצטרך לבלות יותר זמן בבית.י
אמא! עכשיו לא יהיה לנו לאן לרוץ ולקפוץ, ולא יהיה לך לאן ללכת ולהתפעל מהפרחים וליהנות מהשמש? שאלו הבנים בהתרגשות.י
"כן," אמא אמרה בעצב.י
- ומה יביא לנו שמחה?י
- אני לא יודע! אבל היום זה היום החם האחרון לפני בוא החורף, ולך ואני יש זמן
לבוא עם משהו!י
אמא והילדים יצאו לפאתי העיר והשתקפו במשימתם הסתובבו בשכונה.י
- אנחנו בהחלט צריכים משהו שיזכיר לנו את הקיץ! - אמר ארסני.י
"וגם ... כדי שמשהו ישמח אותנו," אמר ארלן.י
לכן, כשהם משוחחים בינם לבין עצמם, הבחורים לא שמו לב איך הגיעו לגן הישן! השביל הוביל אותם לעץ מכוסה בפירות כתומים עזים.י
אמא, תראי! - צעקו הנערים.י
"הרבה שמשות קטנות צמחו על העץ הזה!" אמר ארסני.י
בואו נאסוף אותם, והם יזכירו לנו את הקיץ! הציע ארלן.י
אמא צחקה ואמרה לילדים שלא מדובר בשמשות, אלא בפירות טעימים מאוד שנקראים קלמנטינות.י
ומבלי לשים לב לכך, החבר'ה ואמם הגיעו לגן הישן מאוד "פרדס מינקוב", בו צומחים עצי הדר מזה הרבה מאוד שנים.י
אז אם נבחר אותם הם יזכירו לנו את הקיץ! - אמר ארסני
"וכשאנחנו נאכל אותם, זה יהיה טעים ומשמח עבורנו!" שמחה ארלן.י
- כן ! - אמרה אמא מאשה בחיוך! - וגם אכין מהם ריבה, וזה ישמח אותנו כל החורף !!!י
כשהם צוחקים בקול רם, החלו הבנים לרוץ דרך גן ההדרים. בגן פרדס מינקוב הישן הם מצאו תפוזים, לימונים, אשכוליות ופמלה. אחרי הכל, כאן נאסף יבול ההדרים הראשון של ישראל לפני זמן רב.י
אמא וילדים אספו סלסלת פירות שלמה שהזכירה להם את הקיץ.י
עייפים ושמחים הם חזרו הביתה, שם אמה בישלה להם ריבת הדרים טעימה בטירוף, שכל המשפחה אכלה במהלך החורף הגשום, וזוכרת את ימי הקיץ הנפלאים!י
מחבר: ויטה קוסטיוק
קרא: קסניה לונובה
צלמת: ויטה קוסטיוק
כלול בפרויקט הצילום: "סיפורים מהחיים מ- kVitochkafoto"